פרשת נשא
לא הבנתי מה שכתבתם שאנו קוראים לציון מקום קודשים. מכל מקום זה נכון שבדרך כלל אומרים קדשים בקמץ רחב, וכאן הוא יוצא מהכלל.
האם המלה "שבת" היא לשון זכר או נקבה?
הרד”ק בספר מכלול מסתפק בזה. אבל יותר נראה שהיא לשון נקבה. ומה שכתוב בישעיה (נ”ו ב’) “שומר שבת מחללו”, הכוונה ליום השבת.
(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1092).
מאת: פלוני | תאריך: י׳ באב ה׳תשפ״א – יולי 19, 2021
אני מבין שהרב מחלק בין ה"שבת" שהיא נקבה, לבין "יום" השבת שהוא זכר. מעניין שהתוס' כתובות ה. ד"ה שמא ישחוט לא כתבו כך, אלא ביארו שהוא גם וגם. והאם זה קשור לזה שבערבית אומרים וינוחו בה, ובשחרית וינוחו בו?
ראיתי את התוס’ ונ”ל שגם בדבריהם אפשר לפרש ששבת לשון זכר – בגלל “יום” השבת. (באמת שם הביאו את הפסוק “שומר שבת מחללו” שאותו הביא מרן ופי’ שזה חוזר על “יום”).
ולגבי השאלה אם זה קשור למה שאומרים “בה”, “בו”, ודאי שלפי הפשט זה קשור, מכיון ששבת הוא גם זכר וגם נקבה, אבל לגבי טעם השינוי עיין בשכנה”ג סי’ רס”ח הגה”ט אות ב’ ועוד אחרונים שם.