שם ה’
באמת כן מפורש בשו”ת תורה לשמה סי’ תצ”ו להקל בזה בכל שמות הקודש מלבד אדנו”ת וי”ה, והמנהג היום להחמיר הוא כנראה ייבוא ממנהגי האשכנזים.
כמו שאי אפשר להשלים תלמוד ירושלמי סדר קדשים שנאבד, כך אי אפשר להשלים את החסר בספר ברכת ה'. וכי אם מי שהוא מהתלמידים ישלים יהיה לזה תוקף של "ברכת ה'"?
מאת: פלוני | תאריך: כ״ח בניסן ה׳תשע״ד – אפריל 28, 2014
יישר כח תשובה אמיתית. אכן בעניין זה רציתי לשאול לגבי מה שהרב עובדיה זצ"ל סיים את כתיבת הספר כף החיים סופר (חלק יורה דעה, מסימן קיז אות יג עד סוף סימן קיט) על פי בקשת משפחתו של המחבר. מאחר והרב עובדיה יוסף כתב את המשך זה מה היחס כלפיו? ובכלל מה חשבו משפחתו או הרב עובדיה יוסף זצ"ל מה היתה מטרתם בסיום הספר הרי לכאורה לא המחבר חיברו?
איני יודע, אבל אינו דומה ספר כף החיים שעיקרו אסיפת הדעות לספר ברכת ה'.
מאת: פלוני | תאריך: כ״ח בניסן ה׳תשע״ד – אפריל 28, 2014
לא זכיתי להבין את דברי קדשו (בתשובה הראשונה). אי אפשר להשלים ירושלמי כי תוקף הירושלמי נובע מכך שהוא יצירה של אמוראים ואיננו אמוראים, מה שאין כן יצירת אחרון שוודאי ניתן להשלימה, כי כשם שהוא אחרון, כך אנחנו אחרונים, ודרך פסיקתו דרך פסיקתנו, הרי הגרע"י זצ"ל השלים את הכף החיים, ובנו של החפץ חיים השלים את המשנה ברורה כידוע!
ועוד יש לומר שלהשלים את ברכת ה' הרבה יותר קל מפני שהרב כבר לימד את הנושא ותלמידיו למדו אתו ויודעים מה היתה דעתו, ונשאר רק להעלות על הספר! ועוד, מה שייך פה עניין של תוקף? יש פה עניין שיהיה ספר שלם, הרי הרב התחיל וכמעט גמר סדרת ספרים על הלכות ברכות, ולא הספיק לגמור את הכרך של הלכות ברכת המצוות; וכי מפני ענוותנותם של תלמידיו העולם יחסר ספר כדוגמתו שיוכלו ללמוד ממנו הלכות ברכת המצוות?!
מאת: פלוני | תאריך: ל׳ בניסן ה׳תשע״ד – אפריל 30, 2014
הרב כתב "פוק חזי כמה ספרים בהלכות ברכות יש בשוק". על איזה ספר הרב ממליץ ללמוד הלכות ברכת המצוות?
ועוד הערה: הרב כתב על הסדר בהלכות עיקר וטפל, דוקא נראה לי שהסדר די דומה לשל הספר וזאת הברכה שיצא לאור כ-10 שנים לפניו, ומצאתי עוד דמיון בין שניהם (כגון ברכה על מרק עם שקדי מרק), אך לא ראיתי שיזכיר אותו ואיני יודע למה. גם בספר האיש משה כתב שהתכוון בתחילה לקרוא לספר וזאת הברכה במקום ברכת ה' אך חזר בו, משום שהפסוק מסתיים אשר בירך משה וכו' לפני מותו, ולא מטעם פשוט יותר שהשם כבר תפוס!