1. אין זה נחשב כברכת כהנים. ולדעת ספר החרדים (פרק ד' סימן י"ח) ועוד אחרונים, יש מצוה על הישראל ללכת להתברך מפי הכהנים. ועיין עוד בשו"ת יביע אומר (אבן העזר סימן ח' אות א'). ויש חסידים ואנשי מעשה שמטעם זה מהדרים ללכת לבית הכנסת רחוק, אם בבית הכנסת הסמוך לביתם אין כהנים. ומכל מקום הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה, שאם על ידי שילך לבית הכנסת הרחוקה עלול להתבטל המנין בבית הכנסת הסמוך, לא ילך למרחק. וכן יש לבדוק אם לא נגרם לו ביטול תורה מחמת זה.
2. בשו"ת יצחק ירנן חלק א' (סימן מ"ט) וחלק ה' (סימן מ') מחמיר אפילו בתיבות בודדות. אולם לדעת מורי ורבי הגאון הנאמ"ן נר"ו אפשר לנהוג כן (עיין בירחון אור תורה אב – אלול התש"מ עמוד תכ"ט בהערה, ובספר מקור נאמן חלק א' סימן תצ"ו).
3. אם המעומד השני בולע מילים וכבוד מקפיד בזה, בודאי שכבודו קודם. ואם נפסק בשלחן ערוך (סימן נ"ג סעיף י"א) שאין ממנים שליח ציבור שקורא לעייני"ן אלפי"ן, הוא הדין גם בולע תיבות, וטעם אחד להם.