הדברים שהצניעות יפה להם, כשמם כן הם, צריכים לאמרם בצנעה, ולידע מה לומר ומה לא לומר, ואיך לאומרם. ולכן בשלחן שבת שמסובין כולם יחד, ודאי שאין זה המקום לדבר ולפרט בדברים אלו, וכל שכן אם ישנם שם גם בנים וגם בנות יחד, ואפילו הם אחים, ועל אחת כמה וכמה אם הם זרים [כנראה מהשאלה]. וקל וחומר אם אשה תדבר עמם בדברים אלו, שאין זה מן הצניעות כלל.
אלא אם רוצים להצילם מאיסורים אלו, ולבאר להם הענין, יש לדבר עמם בצנעה, איש ידבר עם נערים בפני עצמם, ואשה תדבר עם נערות בפני עצמן, ובשלחן שבת יש לדבר דברים כללים, יש יראת ה' וקדושה, ולידע שכל מעשה נכתב לפני הבורא, וכיוצא מדברים אלו.
ובעיקר במשך כל השבוע, להשקיע בחינוך טהור, בדרך ישראל סבא, בדרך המסורה לנו. ויש לתת דגש להפריד הפרדה מלאה בין הנערים והנערות, שלא ילמדו יחד, וכל שכן שלא ישחקו יחד, וקל וחומר שלא יישנו יחד ח"ו. ואם בזמנים קדמונים שהיתה הצניעות גדולה, הקפידו על זה מאד, על אחת כמה וכמה בדורנו אנו שהצניעות הולכת ויורדת בעוונותינו הרבים, והפריצות והטומאה גדלה הרבה, שיש ליזהר משנה זהירות. וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים.