מה הרב אומר על התופעה שהרבה בנות מעלות תמונות שלהן לאינטרנט לאתרים כגון פייסבוק וגוגל+ וכל אדם יכול לראות את התמונות שלהן ולהוריד אותן למחשב שלו מה אפשר לומר לבת כזאת?
1. ראשית יש להדגיש שגדולי ישראל אוסרים זאת בתכלית האיסור.
2. לשדר להם שזה מוריד את ערכן, לצורך המחשה: שיתארו לעצמן שאמא שלהן מעלה תמונה שלה בהנ"ל, איך הבת תרגיש כלפי אמא שלה?
3. מי רואה את התמונה, הצדיקים?! מי מתעסק עם בנות כאלה שלא מוכרות, רק קלי הדעת חסרי האחריות, וא"כ לאיזה בור את מפילה את עצמך?
1) מה המקור לכך ש"גדולי ישראל אוסרים זאת בתכלית האיסור"?
2) אנשים לא הגונים גם מסתובבים ברחוב, אז מה - יותר הבנות לא ילכו ברחובות?! הרשת זה כמו הליכה ברחוב. הבעיתיות היא לא בעצם העלאה של התמונה לאנטרנט, אל באיזו תמונה מדובר. כל עוד מדובר בתמונה צנועה שהאישה הייתה הולכת ככה גם ברחוב - מה הבעיה?
מי שרוצה להסתכל על נשים ימצא לעשות את זה בלי קשר... זה לא ישנה אם היא תעלה תמונה שלה או לא...
1. אמרו לי שבאתר "נתיב" ו"אתרוג" מצולמים שם קריאותיהם של כל גדולי ישראל לאסור אינטרנט, ורק אם הוא חסום מדברים אסורים מותר. תראה שם. וממילא כל שכן שאסור לאשה לפרסם תמונתה, שהרי אסור לאדם יהיה מי שיהיה להסתכל על אשה אפילו מכוערת (עבודה זרה דף כ' ע"א), אם היא אשת איש (ואם היא פנויה אסור רק אם היא נאה, ואם מכוערת מותר).
וזה לשון שלחן ערוך אבן העזר (סימן כ"א הלכה ג'): מותר להסתכל בפנויה לבודקה אם היא יפה שישאנה, אבל לא יסתכל דרך זנות וכו'. יע"ש. ועוד בהלכה א': צריך אדם להתרחק מהנשים מאוד מאוד וכו' ואסור לשחוק וכו' או להביט ביופיה וכו'. מבואר שאסור לאדם להסתכל על אשה, וממילא זו שמפרסמת תמונתה מכשילה אנשים וזה ודאי אסור.
2. התשובה פשוטה: אינו דומה יציאה לרחוב שהיא לצורך, להעלאת תמונה שאינה צורך. ובפרט שכולנו יודעים מי מתעסק עם פיסבוק. והאם מי שאכל שום וריחו נודף יאכל עוד שום? להביא עוד רחוב אלי?!
לידיעתך הפוסקים דנו האם מותר להדפיס תמונה צנועה בספר שתרמו לעילוי נשמת. ומה דעתך שנתיר לפרסם תמונות של נשים בעיתונים החרדים לדבר ה' או בחנויות פרסומת, הרי כולם רואים גם ברחובות!!
ולסיום אומר לך ששמעתי באוזני את הרב הגאון משה צדקה מספר פעמים שאומר שעסק עם אינטרנט וקל וחומר פייסבוק חמור יותר מאכילת חזיר. והרב יעקב יוסף זצ"ל אמר בשיעור שנכחתי בו שמי שמחזיק אינטרנט פסול לעדות, אך ראה נא ראה מה דעתם של גדולי ישראל (הרב עובדיה והרב אלישיב והרב שטיינמן ועוד), אין מי שהתיר המחלוקת היא האם לצורך עבודה מותר.
ידידי יקירי! הרחק מן הכיעור ומן הדומה לכיעור ומן הדומה לדומה.
יש להקל במקום הצורך, מכיון שגם בת יש לה דין שומרת, כמו שכתבו בהוראה ברורה הנדפס מחדש (בבה”ל בסוה”ס סי’ כ”ב ס”ג) שכ”ד מרן הגרע”י זצ”ל ומרן ראש הישיבה שיבדל לחיים טובים. ואף שבלילה מבואר בדברי הרמ”א (שם ס”ה) שצריך שומר נוסף, מכל מקום בשעת הצורך יש להקל בזה, כמו שכתבו בשעה”צ שם (אות קפ”ד).
לא מובן כ”כ מה ההיתר שאשה תטפל בנער טיפול שלפי הנראה אינו כרוך בפיקוח נפש. ואולי יש איזה פרטים שאינם כתובים. עכ”פ ללכת עם אחיו יש בעיה של ייחוד לדעת מרן הש”ע (אה”ע סי’ כ”ב ס”ה).
אין בעיה לקחת אשה ברכב, באופן שאין איסור ייחוד, ובדרך כלל אין איסור ייחוד ברכב, אם החלונות לא אטומים ונוסעים בשעות סבירות (אם יש שאלה פרטית בנושא, תשלחו שוב).
לגבי הספק אם חוששים להכשיל, איני רואה בזה בעיה כי האשה תגיע ע”פ רוב גם בלעדיך, וההסעה רק מקילה לה יותר את הדרך. וגם באופן שלא תגיע בלא ההסעה, אינו עושה איסור ממש אלא הרואה עושה איסור, ועליו מוטלת האחריות לשמור על עיניו.
מה שיותר יש לחשוש אם הנהג עצמו נכשל מזה, ובזה באמת יש לדון.
בספר ילקוט יוסף (אוצר דינים לאשה ולבת עמ’ תשצ”ב) הביא תשובת מרן הגרע”י זצ”ל שכתב להקל בזה בחתונה (כמובן לא מלכתחילה) וכיוצא בזה שנפגשים באקראי, אבל כאשר נפגשים באופן קבוע לא היקל בשום פנים ואופן. עיין שם. אך שם דיבר בבנים ובנות דתיים לאומים שעלול לצאת מזה נזק, אך בנידון כמו שלכם שאין מה להפסיד, לכאורה עדיין יש מקום להקל. אח”כ ראיתי בשו”ת “השלוחים” (סי’ ע”ב, עמ’ ש”צ) שהביא דברי הרבי מחב”ד זצ”ל שהיקל בזה בהסתייגות מוחלטת בברית המועצות, מכיון שאין דרך אחרת להצילם מהתבוללות ונשואי תערובת, ובעקבות התנאים והקשיים המיוחדים במדינה זו, ואחרי כל זה התנה שהישיבה תהיה נפרדת. עיין שם. ונראה לי שתוכלו ללמוד מזה לנידון שלכם להקל, אך לא בישיבה מעורבת לגמרי. מלבד זה חפשתי בעוד ספרי אחרונים ולא מצאתי שהקלו בזה באופן שהמפגש הוא קבוע.
א. פעמים שיוצאת טיפה קטנה שאינה ניכרת, ויש שרוצה לבדוק עצמו לראות אם יצא משהו, וחושב שזה נכון, על זה אמרו חז”ל שאינו נכון ואסור לעשות כן, שלא יגיע לידי חימום ואיסור. [ועצה נכונה לאדם החושש מענין זה, שלא יתייחס לזה כלל, ויעבור ממנו].
ב. שיכור, כל שלא הגיע לשכרותו של לוט, מעשיו נחשבים מעשה גמור. כמו אם קידש אשה קידושיו קידושין (ש”ע אבן העזר סימן מ”ד סעיף ג’). וכן מכר או קנה, המקח נתפס (ש”ע חושן משפט סימן רל”ה סעיף כ”ב). וגם אם הזיק חייב לשלם, (הרמב”ם הלכות חובל ומזיק פרק א’ הלכה י”א).
ונראה שגם בענין זה, הרי זה מעשה אסור וצריך תשובה ותיקון על זה.
א. שיתחרט ויקבל על עצמו שלא יעשה כן יותר, ויתודה על זה.
ב. שישמור על עצמו שלא יגיע למצב של שכרות, גם בפורים.
ג. אם יכול להתענות יום אחד, או לפחות חצי יום, ויתן צדקה כפי כחו.
ד. שיחבק וינשק ספר תורה. ועיין להגרי”ח ז”ל בספרו לשון חכמים חלק א’ סימן ע”ה, תיקון על זה.
אוי לנו על שברנו כי הגענו בדורנו לשפלות כזאת, ודברים שהיו פשוטים וברורים בכל הדורות, נתהפכו בימינו, ואיסורי תורה חמורים ותועבה, נעשו בימינו מותרים בפרהסיא ובגלוי, ודברים שהיו מתבייישים מהם בעבר ומבינים שמעשה נתעב ובזוי הוא, ואף מי שעשאו מחמת יצרו הרע, הבין שמעשה איסור הוא. נעשה בימינו גאוה וגסות ומשתבחים בזה, דבר שהיה מושכל ראשון ופשוט אצל כל בן דעת שאסור באופן מוחלט, נעשה בימינו מקובל ואפשרי. ומי שמוחה וזועק מכאב לב, בזים ולועגים לו, ובעוה”ר נתקיים בנו הפסוק “וסר מרע משתולל”, כדרשת חז”ל בסנהדרין (צז.). ע”ש.
ולעצם השאלה הנה אע”פ שהם חוטאים בכל מקום, וגם אם לא יבואו אתכם, יחטאו במקומם, ואין אתם מוסיפים להם על עוונם, וחטאם ישאו. מכל מקום הרואה עבירה, פעם אחר פעם, מתקרר לבו לאט לאט. ומה שבפעם הראשונה אומר אוי, וחמור בעיניו, בפעם השניה אינו זועק אותה זעקה, ובשלישית בשקט וברביעית לא נורא, וכן הלאה.
ולכן אף שאין בכחנו למחות בעוה”ר, כי אין דורנו דומה יפה, ומה בכחנו לעשות, מכל מקום להתחבר לזה אין לנו. ואף שאין להרחיק, מכל מקום אין לקרב. ויש להתפלל עליו שיחזור בתשובה, ושה’ יכניס בלבו את הדרך הנכונה והישרה. כנלע”ד.
ובקרוב יקוים בנו הפסוק “ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ”.
הרבה פעמים ילדים ששולחים אותם לפנימיות בגיל צעיר הם ילדים שיש להם בעיות בבית, או שהמשפחה חילונית או מקולקלת, (ואני מכיר אישית בחורים תמימים וטובים שנפגעו מזה), לכן לא מומלץ לשלוח ילד לפנימיה בגיל כזה.
לגבי הבעיה שהמורה והמנהל לא ישלחו אותו לישיבה טובה, כמדומה שזה תלוי בכם, תשקיעו בו בשנה הבאה שילמד טוב טוב את החומר, (ואם בכיתה זה לא מספיק תוסיפו לו אברך וכיו”ב), ותבקשו שיבחן בכמה ישיבות ואח”כ נחליט היכן נשים אותו, ואחרי שהדבר יהיה תלוי בידכם תראו איזה ישיבה מתאימה לו.
יתכן שאיני מכיר היטב איך המערכת אצלכם מתנהלת והפתרון שכתבתי אינו מעשי, אך לענ”ד אפשר לחשוב ולמצוא פתרונות טובים לבעיה שהזכרתם בלא לשלוח את הילד לפנימיה, בפרט שאתם מתחילים לחשוב כבר מעכשיו ולא ברגע האחרון…
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.