במאי דסליק אפתח, מנין לכבודו שהגאון רבינו יוסף חיים החזיק במנהג זה? ואדרבא הרב כף החיים הביא דין זה בשתיקה, בלי חולק, ולא כתב שמנהג המקובלים או הגרי"ח לא כן. וכידוע שחלוקת העליות לא נעשתה על ידי תלמידי חכמים וכמו שכתוב בספרים (ראה כאן) ושם מ"ב יוצא ממלת "בראשית" עד "ובוהו" (תיקוני זוהר תיקון ד', דף י"ט ע"א. ספר השם למהר"א מגרמיזא עמ' י"ט. רדב"ז חלק ה' סימן ל"ד). אך שבעת ימי בראשית הם כנגד שבעת השמות הנ"ל (תיקוני זוהר חדש כרך ב' דף פ"ו ע"א). ולכן ביניהם אפשר להפסיק.
עוד נראה לי שבמסעות תמיד מוזכר ויסעו ויחנו, וא"כ תמיד אות אחת מסוף השם הקודם, נאמר עם תחלת השם הבא ואי אפשר להפסיק, משא"כ בימי בראשית. גם בימי בראשית מבואר בגמרא שאנשי מעמד היו קוראים בתורה בכל יום בקריאת יומו במעשה בראשית. וא"כ אי אפשר לעולם לחלוק על הגמרא. שוב ראיתי בצרור המור שם שכתב שהשם הראשון יוצא מהיום הראשון, ולא רק כנגד , כמו שהבאת בשאלה, וא"כ אינו מסכים לתירוץ הראשון רק לשני.
דרך אגב, מה שציינו לכף החיים ולא למגן אברהם, הוא מטעם פשוט כי המג"א ז"ל היה מחכמי אשכנז ומנין למעיין לדעת שדין זה מוסכם על חכמי ספרד והמקובלים שראו כתבי האר"י המדוייקים. ולכן מציינים לכף החיים שראה רוב ספרי האחרונים וכתבי האר"י המדוייקים, והוא מחכמי הספרדים, ואעפ"כ כתב כן, אות הוא שכן צריך לעשות. וכן ראיתי בשו"ת מים חיים להגאון רבי חיים דוד הלוי ז"ל (חלק ב' סימן כ"ד) שיש לשנות המנהג ע"פ דברי המג"א הנ"ל. אך מכיון שזה לא דין, אלא ראוי ע"פ הקבלה, לא שמו לב לזה בשאר החומשים. ע"ש.