המלה רע
באמצע משפט בפתח, בסוף משפט בקמץ.
בפרשת ואתחנן בעליית שביעי (פרק ז פסוק ג) נכתב בתך... לבנו, בלשון יחיד, וממשיך הפסוק ובתו (ביחיד) לא תקח לִבְנֶך (ברבים). אשמח לדעת מדוע לא נרשם לבנך (חיריק ב "ב") ביחיד?
אין זה לשון רבים, שא"כ היה צריך להיות "לבניך" בתוספת יו"ד, אלא הוא לשון יחיד, ונכתב בסגול לפי שהוא בסוף פסוק ועצירה, ובהמשך הוא נכתב בחיריק ושוא. (כעין זה "וקשרתם לאות על ידך" – וקושרים רק על יד אחת…)
מאת: פלוני | תאריך: ט״ז באב ה׳תשע״ד – אוגוסט 12, 2014
האם נכון להעיר לבעל הקורא באם קרא בנך עם חיריק ושוא ולא ככתוב?
ודאי ודאי, טעות בניקוד מתקנים, גם שזה לא משנה משמעות לכתחילה צריך לקרוא כהוגן, (אם היה שדרן ברדיו טועה – מפטרים אותו…) אין מה להתבייש ב"להעיר", מי שלא הכין טוב את הקריאה – בעיה שלו.