מצד הפיסוק של המשפט כבודו צודק, אך מצד המשקל של הפיוט המלה דתו מחוברת לחצי הראשון של המשפט, ולא רק מצד המנגינה, וזה מצוי מאוד בפיוטים שהמשפטים לא מקבילים למשקל, והמלה שמתחילה את המשפט הבא היא סיום של המשפט הקודם וכיו”ב.
עכ”פ אם יש בעיה של כפירה מתקנים את הדבר, ומתוך דבריכם נראה שיש כאן איזה כפירה, אם תוכלו לשלוח שוב ולבאר את כוונתכם.
באמת היה לנו בלבול בענין הזה, ועורך הסידור הרב אמיר דאדואנד שליט”א אמר לי שמרן שליט”א אמר לו לעשות בשוא פתח, אבל אח”כ שמע שחזר בו. על כל פנים עכשיו (י”ח שבט התשפ”ב) בררנו שוב מפי מרן שליט”א ואמר לומר בשוא, כי יש גירסאות בפסוק “ואחותי באזניכם” (איוב י”ג י”ז) בשוא, וכך מנהג העולם. [ומ”מ ודאי שהאומר בשוא פתח לא משתבש].
יש שפירשו וקניניו אלו בניו עצמם שבניו של גוי רכושו וקניינו הם שהרי יכול הגוי למכור את בניו ואת בנותיו לעבדים ולשפחות ויש לו בהם קנין הגוף, וכפל הפייטן רב בניו אלו בניו הגדולים שהגיעו לגדולה וקניניו אלו בניו הקטנים על העץ תלית. [טעמא דקרא ובסידור תפלה למשה. וכיו”ב בקובץ ישורון חי”א עמ’ תפ”ה]. ויש שפירשו לשון הפייט רב בניו וקניניו על פי מה שאמרו בגמרא וכל זה איננו שווה לי מלמד שכל גנזיו של אותו רשע חקוקים על לבו. וק”ל.
תשובה נוספת על השאלה מהרב חנוך כהן שליט”א: בס’ אוצרותיהם של צדיקים (עמ’ ת”ב) תירץ בשם הרב שך זצ”ל שקניניו אול בניו ג”כ, והביא לזה ראיה שהבנים נקראים קנינו של האדם.
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.