המלה רע
באמצע משפט בפתח, בסוף משפט בקמץ.
זה שיר שכתבתי על יונתן ודוד שבו דוד שר ליהונתן {על פי הסיפור בתנ''ך} ויש בו ספק קטן בניקוד:
א. מַה נִּפְלְאָה אַף מִנָּשִׁים, אַהֲבַת אָח, נִבְחָר מֵאִישִׁים. אֵיךְ פְּלִשְׁתִּים עַם רְפָשִׁים, הֵרִימוּ חַרְבָּם עַל אֵיתָן.
ב. בִּבְרִית אֱמוּנִים, נַפְשִׁי נִקְשָׁרָה. כָּרַת בְּרִית, וְלֹא הֵפֵרָהּ. עָמַד בַּצָּרָה. יָדוֹ אַדִּירָה. שְׂכָרוֹ, מִידֵי צוּר רַק יֻתָּן.
השאלה היא לגבי ניקוד המילה הפרה {כָּרַת בְּרִית, וְלֹא הֵפֵרָהּ} האם הניקוד הוא "הֲפֵרָהּ" הה"א הראשונה בחטף פתח (כמו: "אִישָׁהּ הֲפֵרָם" במדבר ל' י"ג) או כמו שניקדתי את הה"א הראשונה בצירי ואם אפשר גם את הסיבה לכך?
הנכון בחטף פתח כי המנגינה התאחרה לסוף המלה. כמו אָהֵב אֲהֶבָה אֲהֵבוֹ.