המלה רע
באמצע משפט בפתח, בסוף משפט בקמץ.
מה טעם בנוסח הסליחות גורסים: "למען יצחק נעקד באולמיך" בפתח תחת הלמ"ד ודגש במ"ם, ולא כמו הפשטות בקמץ תחת הלמ"ד ובלא דגש?
ביחזקאל בפרקים האחרונים כתוב אוּלַמּוֹת (או אולמיו וכדומה) בדגש המ"ם.
מאת: פלוני | תאריך: כ״ג באלול ה׳תשע״ד – ספטמבר 18, 2014
אם כהנביא יחזקאל, מדוע אין אומרים אלמיו בצירה תחת האלף? ומה טעם משתנה הקמץ שתחת הלמ"ד ב"אולם" בלשון יחיד, לפתח כשהוא בלשון רבים?
זו שאלה.
אבל המפרשים ביחזקאל (מ, טז?) כותבים אלמיו מלשון אולם. ואין לי הסבר יותר.