כוונת רש”י – מסכת תענית
בשדי חמד כלל כ”ף אות ז’ כתב שיתכן כגון שהוא רק דבר זה ולא אחר. עיין שם.
במסכת ברכות (דף ב עמוד ב) ברש"י דיבור המתחיל דילמא ביאת אורו. למה רש"י אומר ביום השמיני? למה רש"י הוצרך לומר שיביא קרבנות ולא אומרים שיוכל לאכול אחר ביאת אורו סתם בלי קרבנות?
אדם שנטמא טומאה חמורה צריך לספור שבעה ימים, וטובל ביום השביעי, לאחר טבילתו נקרא טבול יום ואסור עדיין לאכול בתרומה עד צאת הכוכבים, אחר צאת הכוכבים מותר בתרומה אבל עדיין נקרא מחוסר כיפורים ואסור באכילת קדשים עד שיאיר היום ויביא קרבנותיו. ולכן הוקשה לרש"י איך שייך לומר "ובא השמש" – ביאת אורו דהיינו זריחה, הרי אין הטהרה תלויה בזריחה כלל (ולא דומה לטבול יום שטהרותו אכן תלויה בשקיעה וצאת הכוכבים)? ועל זה תירץ רש"י שהבאת הקרבנות המטהרים אותו לאכילת קדשים תלויה בזריחה.