כוונת רש”י – מסכת תענית
בשדי חמד כלל כ”ף אות ז’ כתב שיתכן כגון שהוא רק דבר זה ולא אחר. עיין שם.
במסכת גיטין (דף כא:) בלימוד וכתב ונתן מי שאינו מחוסר רק כתיבה ונתינה ולא זו שמחוסר כתיבה קציצה ונתינה, לכאורה הלימוד צריכה ביאור, אם התורה היה מתיר גם כשמחוסר קציצה האם היה כתיב באופן אחר?
ממה שהתורה כתבה "וכתב ונתן" סמוכים משמע שאין עוד פעולות שיש לפני הנתינה, שאם כוונת התורה שגם כשמחוסר קציצה אפשר ליתן, היה צריך להיות כתוב רק "וכתב" או רק "ונתן".