כוונת רש”י – מסכת תענית
בשדי חמד כלל כ”ף אות ז’ כתב שיתכן כגון שהוא רק דבר זה ולא אחר. עיין שם.
רש"י בסוטה (דף יג.) כותב שלשים וששה כתרים וכו' ואם תאמר קרח נמנה ב' פעמים, שני קרח הן, אחד מבני אליפז ואחד מבני אהליבמה ומ"מ ל"ה הן וכתרו של יוסף הרי ל"ו. ע"ש. ואילו בתורה (בראשית לו, ד) רש"י אומר שזה היה אדם אחד?
כלל ידוע הוא שרש"י בכל מקום מפרש לפי אותו ענין ואין מקשים עליו ממקום למקום [ראה למהרש"א בפסחים דף מ"א? ובספרי בעלי הכללים], ובסוטה יתכן והוכרח לפרש כן. ומה שפירש בתורה שהם אחד, ראה בשפתי חכמים שכתב טעמו.