פרשת נשא
לא הבנתי מה שכתבתם שאנו קוראים לציון מקום קודשים. מכל מקום זה נכון שבדרך כלל אומרים קדשים בקמץ רחב, וכאן הוא יוצא מהכלל.
כתוב בפרשת ויגש "ובני דן חשים."
למה "ובני" בלשון רבים? האם מדובר ביותר מבן אדם אחד?
כן דרך הלשון, שכיון שבכולם כתוב "בני" גם בדן נכתב "בני" אף על פי שלא היה אלא בן אחד. כן כתב ר' אברהם אבן עזרא (שם).
וזכור לי שגם רש"י כתב כעין זה ואיני זוכר היכן.