כוונת רש”י – מסכת תענית
בשדי חמד כלל כ”ף אות ז’ כתב שיתכן כגון שהוא רק דבר זה ולא אחר. עיין שם.
במסכת ברכות דף ו עמוד ב כתוב : אמר רב הונא כל המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע שנאמר סביב רשעים יתהלכון (תהילים יב). לא מובן לי איך רב הונא לומד זה מזה הרי הפסוק לכאורה לא מדבר בבית הכנסת ?
פשט הכתוב מדבר על רשעים בעלי לשון הרע, המסובבים את החסיד ואת העניים והאביונים ומחפשים להכשילם (עיין במפרשי התהלים על מזמור י"ב). ואם כן הפסוק שלנו היה צריך לומר "סביבו רשעים יתהלכון" , או סביבם [של העניים והאביונים] רשעים יתהלכון" . אולם הפסוק סתם ואמר "סביב" ולא פירש סביב מה, ולכן ראו חז"ל מקום לדרוש הפסוק.
מאת: פלוני | תאריך: ט״ו באייר ה׳תשע״ה – מאי 4, 2015
לענ״ד אפשר להסביר בצורה אחרת.. שכן מצינו לשון ״הליכה״ דשייכא בבית הכנסת, שנאמר ״בבית אלהים נהלך ברגש״ וע״כ חז״ל דרשו בפסוקא דנן ״סביב רשעים / יתהלכון״ מסביב בית הכנסת. והיינו כי אותה הליכה שהייתה צריכה להיות בבית אלוקים, אותם רשעים עשו אותה מסביב. זה מה שנראה לעניות דעתי לפום ריהטא. וה׳ הטוב יצילני משגיאות.
בבית אלקים נהלך ברגש הכוונה בתוך בית הכנסת ואם באנו לדרוש לשון "הליכה" אפשר לדרוש על ביקור חולים … כמבואר בבא מציעא (דף ל עמוד ב') "ילכו" זה ביקור חולים. עיין שם וגם עיקר השאלה היתה איך רב הונא דרש את הפסוק על בית הכנסת כשאינו מדבר על כך, והרמז מלשון הילוך אינו מספיק כי עדין היא גופא השאלה מדוע דרש את ההילוך על בית הכנסת והוציאו מפשטו . ומאותה סיבה לא כתבתי שסוף הפסוק "כרום זלות" מדבר על תפלה כי היא גופא השאלה מדוע תוציאו זה מהפשט? ולכן כתבתי בעניותי שיש לו קושיא על הפשט ולכן מצא מקום לדרוש. וזה כלל ידוע באגדה שתמיד יש קושיא בפסוק והפשת דחוק ולכן דרשו.