המלה רע
באמצע משפט בפתח, בסוף משפט בקמץ.
מה ראשי תיבות ודו"ק? מה ראשי תיבות וק"ל שבסוף דברי המהרש"א והמפרשים בהרבה מקומות? למה לפעמים מלות 'קדש קדשים' בקמץ גדול ולפעמים בקמץ קטן?
ודו"ק – אינו כלל ראשי תיבות, אלא פירושו דקדק ועיין. והגרשיים באים להורות על הדגשה, כלומר "שים לב" שיש בדברי עקמימות ואל תסתכל עליהם מלמעלה. וכל הראשי תיבות שאומרים על מלה זו אינם אלא המצאות.
וק"ל – ראשי תיבות וקל להבין.
קָדָשים – בקמץ רחב.
הַקֳדשים (בהא הידיעה) בחטף קמץ.