פרשת נשא
לא הבנתי מה שכתבתם שאנו קוראים לציון מקום קודשים. מכל מקום זה נכון שבדרך כלל אומרים קדשים בקמץ רחב, וכאן הוא יוצא מהכלל.
בשיר של יום שני מוסברת המילה "חילה" בתהילים של הרב מצליח -'חומתה' שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן. אם כן מדוע אין בה"א מפיק?
שאלה יפה שאלת, וכבר נתקשה בה ר' אליהו בחור בהגהה לספר השורשים (והביאו הרב מנחת שי בתהילים מ"ח), וכתב שהה"א כאן נוספת כמו המילה "נחלה" שפירושה "נחל" ולא נחל שלה, אף כאן לדעתו פירוש המילה "חומה" ולא חומתה. עיין שם.
אבל מאד דחוק לומר זאת, כי כל שאר המילים הם בכינוי (מגדליה, ארמנותיה) וגם מהמפרשים ז"ל לא משמע כמוהו, אלא העיקר הוא שיש כמה מילים בתנ"ך שבאו יוצאי דופן בלא מפיך, כמו בתחילת פרשת תזריע "ושערה" לא הפך לבן, וכן בסוף פרשת מטות ויקרא "לה" שבאו בלא מפיך.