המלה רע
באמצע משפט בפתח, בסוף משפט בקמץ.
להלן מספר שאלות בדקדוק:
1. "ומביא לילה" (ברכת ק"ש של ערבית)- האם יש כאן נסוג אחור, ומילת 'ומביא' נקראת במלעיל? (כך ראיתי בכמה סידורים)
2. "שטו העם ולקטו" (במדבר, י"א, ח')- ידוע כי פעלים נחי ע"ו, בלשון עבר לרבים הם מלעיל, כמו: קמו, שבו, רצו. אך אם ישנה אות גרונית בתחילת המילה שאחריה, ההטעמה מלרע, כמו: 'וסרו הצפרדעים', 'כי שמו אותי בבור', 'אשר תרו אותה', 'ולא רבו עליה', ועוד. אם כן, מדוע 'שטו' נקראת במלעיל, הרי יש אות גרונית אחריה?
3. "וִיהַלְּלוּ וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת" (ברכת ההודאה)- האם המילים: 'ויהללו' ו- 'ויברכו' - הן מלעיל או מלרע?
4. "לעילא מן כל ברכתא" (קדיש)- האם המילה: 'לעילא' היא מלעיל או מלרע?
1. הנכון מלרע.
2. אין זה כלל מוחלט. ומצינו חוסה ה'. ועוד שבאו מלעיל למרות שאחריהם אות גרונית ולפיכך כיון שבספרים המדויקים יותר נמסר ששטו מלעיל כך אנו נוהגים.
3. מלרע.
4.מלרעיל.
מאת: פלוני | תאריך: י״ט בסיון ה׳תשפ״א – מאי 30, 2021
המנחת ש"י מביא מס' מקורות שאליבא דכו"ע היא מן המילים הזרות ודינה מלרע. באילו ספרים מדויקים מצינו כי שטו במלעיל?
שם הביא אח”כ שבס’ אור תורה (למהר”ם די לונזאנו) כתב לומר מלעיל, והמעין שם יראה שהביא שנים מתוך הארבעה שהביא המכלול, ודחה דברייהם, א”כ נשאר רב פעלים והספר הספרדי הקדמון שכ’ לעשות מלרע. ולעומתם טען הרב בעל אור תורה שהרד”ק במכלול (דף ק’ ע”א בדפוס המצוי היום) מנה מילים רבות שהם מלרע ולא מנה מלה זו. ויש להוסיף את תנ”ך קורן, והרב לחם הביכורים בס’ סולת למנחה. וכיון שע”פ הכלל הפשוט צריך להיות מלעיל – כך עדיף לעשות.