פרשת נשא
לא הבנתי מה שכתבתם שאנו קוראים לציון מקום קודשים. מכל מקום זה נכון שבדרך כלל אומרים קדשים בקמץ רחב, וכאן הוא יוצא מהכלל.
ראיתי ב"אביעה סליחות" מהדורא שלישית תשע"ב, עמוד 128: ולא תתפְרע כעובדנא בישין מנן. בהערה שם וז"ל: כצ"ל מבניין נפעל, ואם תאמר תתפָרע (בקמץ) יהיה מבניין התפעל וטעות הוא. עכ"ל. ואני תמהתי על כך שהרי פשוט שזה בניין התפְעֵל הארמי (הר' בפתח עקב הנמכת תנועה) ולא נפעל העברי. ועוד זכור לי שהבניינים בעברית ובארמית שונים ולא קיים בניין נפעל בארמית. ואיך אפשר לייחס למילים ארמיות בניינים בעברית?
כוונת מרן ראש הישבה שליט"א שהוא מבנין נפעל העברי. כלומר כשהפ"א בשוא הוא מבנין התפְעל הארמי השוה לנפעל העברי (תיפרע) וכמו: "נאסף" שתרגמו אִתְכְנֵש (במדבר י"א) וכן בעתיד "יותן" (במדבר ל"ב ה') תרגומו תִתְיְהִיב – פ"א הפועל בשוא. מה שאין כן אם יאמר "תתפרע" שאז יהיה מבנין התפעל ונמצא מחרף ומגדף חס ושלום.