הגיית הפסוק “דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת”
כ-A עיין מנחת שי קהלת י”ב י”א.
ראיתי בקובץ של האקדמיה ללשון העברית, שביארו את מנהג הספרדים לקרוא המילה 'רבי' כשהרי"ש בחירק, שהוא על דרך 'פת' - 'פִּתי' (הפ"א בחירק). ורציתי לדעת אם סברה זו נכונה (כי לא ראיתיה בשום ספר), ואם כן, אם דבר זה מופיע כבר באחד מספרי רבותינו המדקדקים והיכן.
אני לא מבין את זה "רבי" זה שם תואר בפני עצמו ולא "רב שלי" ולעומת זאת "פתי" הוא שם עצם בכינוי כלומר: "פת שלי" ואדרבא "הרב שלי" אנחנו אומרים בפתח על משקל התארים הכפולים: תם, דל, ולכן רבנו הקדוש מכונה רבי בפתח.
תחפש בשו"ת תרחם ציון להרה"ג בן ציון כהן זצ"ל שדן בזה בארוכה ואינו מצוי איתי.
מאת: פלוני | תאריך: א׳ בכסלו ה׳תשע״ו – נובמבר 13, 2015
מודע אם כן באיוב לא יז לא מנוקד פתי בפתח הפ'? אלא בחיריק? ועל כל פנים שם הוא כדברי הרב פת שלי, אם כן אפשר אף על פי שהנכון לכאורה רבי בפתח הר' האומר רבי בחיריק הר' לא משתבש שהוא על משקל פתי כדבריהם לא?
א. לא הבנתי שאלתך. אני כתבתי שמה שהסמיכו מלת רבי למלת פתי זו טעות, אבל לא באתי לשנות את הניקוד של פתי
ב. אולי. אבל הנכון כמו שכתבתי בשם הרב תרחם ציון
מאת: פלוני | תאריך: ד׳ בכסלו ה׳תשע״ו – נובמבר 16, 2015
נכון , אני יודע של היתה כוונתך כך, אך בכל זאת שאלתי. אחר והנכון הוא בפתח מפני מה "פתי" הנ"ל בחיריק? האם יש סיבה לכך ע"פ הדקדוק. או שזו פשוט מלה יוצאת דופן. ואם כן האם ידוע סיבה אולי ע"ד הדרש? למשל על המלה "ואשתך" בפסוק ואשתך כגפן פוריה כתב כמדומני ר' בחיי שכשאשתך כגפן פוריה(במחזור) תתרחק ממנה כמו מ"אש" וזהו מה שכתוב בהמשך "בירכתי ביתך" ששומרים מרחק. ואז תזכה למה שנאמר עוד שם בניך, כשתילי זיתים-- סביב, לשולחנך.
כך המשקל של המלה כמו פיתך אכלת (במשלי) פתות אותה פתים (פרשת ויקרא) וכן מצינו אל תחלל את בתך (אע"פ שאינה מהכפולים) וכן מצינו גת – גִתּות