מה שכתב נשכח מכ”ר וכו’ לא נשכח ממני, ועברתי בזמנו מקופיא על פני הספר, וראיתי שבכמה מקומות דולגה שורה זו, כגון בעמ’ מ”ז ק”ג קמ”ו. ויתכן ולא דילג בכוונה מסויימת, אך לא היה כדאי לשעות כן.
ובעיקר הדבר, מה שציטט ממני “שיש לנהוג כמנהג אבותיו”, המעיין היטב בדברינו יראה שלא כתבתי כן לגבי בני אשכנז, שאם אמת ונכון הדבר שרוב קהלותיהם עד השואה היו בקשר מרובע, ושינהו מקרוב נכון שיחזרו למנהג אבותיהם, אחר שברור להם שכך נהגו אבותיהם, והוא קשר שמסתדר יותר בדברי הראשונים. ואינהו בקיאי בדידהו. אבל על בני ספרד, לא אמרתי כן, אחר שידענו בבירור שכמה דורות לפנינו נפוץ הקשר דל”ת הרגיל, ונהגו בו במקומות רבים זה למעלה משלוש מאות שנה, מסביבות שנת ת”ן והלאה. ואולי גם לפני כן, ואין בידנו תיעוד ברור מה היה לפני כן.
ולגבי קשר תונס, ששאל על מנהג מרן רה”י ומנהגי, מרן רה”י נוהג כיום בקשר הרגיל והמקובל בארץ, וכן אני עני, כך קשר לי בזמן הבר-מצוה מר זקני החה”ש רבי ששון הכהן הי”ו, והוא מזקני חכמי ג’רבא (יליד תרפ”ה) וחתנא דבי נשיאה מרן רבי רחמים חי חויתה הככהן זצ”ל, ושאלתיו מקרוב על זה (ער”ח אב התשפ”א, ואמר לי שאכן בג’רבא הקשר היה קצת שונה, ובארץ שינה כמו הנהוג בארץ, כיון שניכר יותר בקשר זה יותר צורת הדל”ת, וכך הורגלנו מאז. ואף שהעושים כקשר תונס ע”פ מנהג אבותיהם בודאי שטוב עושים, מ”מ אחר ששינו והתרגלו לקשר הנהוג בארץ, לא ברור שיש עדיפות בקשר של תונס מקשר ד’ הרגיל, אחר שהמערערים על דרך הפשט מדברי הראשונים גם על קשר זה יערערו. רק יש בקשר זה עדיפות של “רצועות מתחלפות” על דרך הקבלה ומאידך ראינו לגדולי המקובלים, הרב בן איש חי והרב שמן ששון ושאר מקובלי בית אל שלא חשו לדבר זה גם ע”פ הקבלה, לכן בני תונס וג’רבא ששינו לקשר הנהוג בארץ, איני יודע מה יש ענין להרעיש כנגדם לעשות כקשר דתונס, אף שהעושים כמנהג אבותיהם קשר דתונס בודאי שטוב עושים.