Menu
שאל את הרב
print
אא

באחד השיעורים המופיעים באתר (פירושי מגילת אסתר - ג' אדר ב' התשע"ד), אמר כבוד הרב בסוף השיעור, בזה הלשון: "בפסוק כתוב מנים בלי וא"ו, בכתובה בלי ניקוד כותבים מונים בוא"ו, ובגט אותו דבר כותבים". ולכאורה זה נגד פסק השו"ע אבן העזר קכ"ו סעיף כ"ז, שכתב "שאנו מנין בלא וי"ו".

מרן ראש הישיבה

לא כך אמרתי, אמרתי שגם בגט מצינו שכותבים בכתיב מלא כגון אלפיים בשני יודי"ן (על פי המרדכי בריש מסכת עבודה זרה) שכל שכן בכתובה.
ואם משמע מדברי שכותבין בגט "מונים" בוי"ו – ט.ל.ח
(ועיין להגר"א באבן העזר שם)

שאלת המשך: כתב מלא בגט וכתובה.

א. תודה גדולה לכבוד הרב על התשובה. ובמחילה רבה, הדברים שהבאתי, הם ציטוט הלשון מילה במילה. ואעתיק כאן גם את המשך הדברים שנאמרו שם בסוף השיעור שציינתי (סדרת "בעלות המנחה", שם השיעור "פירושי מגילת אסתר", מתאריך ג' אדר ב' התשע"ד). "יש כותבים למנין שאנחנו מנים, עושים חולם על המ"ם, מה זה החולם הזה, ופרעה חולם, מאיפה הבאת את החולם הזה, בפסוק כתוב מנים בלי וא"ו, בכתובה בלי ניקוד כותבים מונים בוא"ו, ובגט אותו דבר כותבים. הבאתי ראיה ממרדכי בתחילת מסכת ע"ז, שאומר אלפיים, צריכים לכתוב אלפיים עם שתי יודי"ן, בתנ"ך תמיד יו"ד אחת, אין אלפיים עם שתי יודי"ן. אלפים שבע מאות וחמשים, בתחילת פרשת נשא, יו"ד אחת. אבל כשאתה כותב בלי ניקוד צריך לשים שתי יודי"ן". עד כאן העתקתי את לשון הדברים שלכאורה משמע מהם שיש ראיה מהמרדכי לכתוב בגט מונין בוא"ו. אלא שיותר מזה שלא כך פסק השו"ע שציינתי, גם ראיתי שכתב במפורש המרדכי עצמו בהלכות גיטין אות תנ"ד, "מנין בלא וי"ו". ב. מכיון שדעת כבוד הרב בתשובה כאן, לכתוב בלא וא"ו כפסק השו"ע, לא ברור לי למה בכתובה שמוציאה הישיבה, כתוב "מונין" עם וא"ו.

מרן ראש הישיבה

עדיין לא הבנת?
בגט כותבים בלי ו' כפסק מרן (אף על פי שהגר"א מפקפק בזה). ומה שאמרתי אז-טעיתי.
אבל בכתובה שאין ענין לדייק כל כך, כותבים בוי"ו כי כך הוא הנכון למנוע טעות (שלא יקראו מִׂנְיַן)

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן