סיום מסכת לשני נפטרים כאחד
אם התחייבת לעשות סיום מסכת לעילוי נשמת כל אחת בנפרד, יש מה לדון, אבל אם לא אין שום מניעה לעשות סיום לעילוי נשמת שתי נשמות, ונר לאחד נר למאה.
אנו נמצאים בשנה מעוברת אדר א' וב' . וכאן התעוררה שאלה איזה חודש אדר הוא הקובע? למדנו כי לגבי בר מצווה גם אם נולד בחודש אדר א' ובשנת הבר מצווה יש שני אדר. החיוב הוא יהיה בחודש אדר ב' הוי אומר אם ילד אחד נולד בא' באדר א' וילד אחר נולד בכ"ט אדר א' שניהם עושים באדר ב' אם יחול. והראשון יקדים את השני כביכול. האם דין זה חל גם אזכרות (יארצייט) כאשר אדם נפטר באדר א' הם צריך לעשות את האזכרה באדר א' או שצריך להמתין לאדר ב'?
מה שכתבתם לגבי בר מצווה אינו מדוייק ומי שנולד באדר א' הבר מצווה באדר א', ורק מי שנולד באדר רגיל אז הבר מצווה באדר ב' (ראה בשלחן ערוך אורח חיים סימן נ"ה סעיף י' ובמשנה ברורה סעיף קט מ"ג).
והוא הדין לגבי יארצייט שמי שנטר באדר א' האזכרה בשנה מעוברת באדר א'.
אבל אם נפטר באדר רגיל בשנה עוברת לדעת מרן השלחן ערוך עושים באדר ב' וכן מנהג הספרדים ולדעת הרמ"א בהגהתו שם יותר נכון להתענות בראשון (והוסיף שיש מחמירים להתענות בשניהם) וגם לדעתו אם נפטר באדר ב' עושים את התענית והאזכרה באדר ב'.
מאת: פלוני | תאריך: י״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד – מרץ 22, 2024
שאלתי היא על אדם שנלב'ע באדר רגיל [במעוברת זה אדר א'] לפי הספרדים, בשנה מעוברת יש לערוך אזכרה [יארצייט] באדר ב', ונראה לי שזה לא מדוייק,ניסיתי להסביר מדוע זה לא נכון לדעתי , כי זה מוסיף 30 יום ליום הפטירה הנכון,,,,, [ספרתי ממש את ימים של כל השנה 12 חודש,ואם במעוברת זה יוצא 13 חודש,,,, לא עזרו לי ההסברים,,,,ומה המדוייק יותר ליום האזכרה [הקרוב לתאריך הפטירה] מבין שנייהם. ידוע לי ,שיש חילוקי דעות בין האשכנזים הרב הרמ'א לבין בית יוסף לגבי הנושא,תן לי הסבר מפורט בבקשה.
קודם כל זה נכון שיש מחלוקת בזה בין מרן הב”י להרמ”א כמבואר בש”ע (סי’ תקס”ח ס”ז).
זה נכון מה שאתם טוענים שהוא מוסיף 30 יום על הי”ב חודש, אבל גם אם נעשה באדר א’ בשנה הבאה כשיעשה אזכרה באדר נמצא שדחה את האזכרה ב-30 יום, ומה הרווחנו? ועל כרחנו לומר שגם אם משתנה הי”ב חודש הולכים בעיקר אחר התאריך שבו נפטר, וכיון שאדר ב’ הוא אדר העיקרי הולכים אחריו לדעת מרן.