פרשת נשא
לא הבנתי מה שכתבתם שאנו קוראים לציון מקום קודשים. מכל מקום זה נכון שבדרך כלל אומרים קדשים בקמץ רחב, וכאן הוא יוצא מהכלל.
בשיעור השבועי דיבר מרן נר"ו על המשקל, ויש לי על זה שאלות: 1.
אמר מרן נר"ו שיש לומר ידיד נפש בקמץ שוא מפני המשקל אע"פ שהוא נגד הדקדוק, במה זה שונה מדרור יקרא שהגיה "שעה לשועת בני עמי" במקום "שועת", הרי גם בזה פגע במשקל?
2. באדון עולם, האם יש להקפיד להניע ולהניח את השוא ע"פ המשקל? איך יש לקרוא "והגבורה" "והתמורה", לפי המשקל השוא נח, אך האם הג' והת' דגושות (בדגש קל עכ"פ) או שנפל הדגש עם הנחת השוא?
ומענין לענין באותו ענין, למה בסדורים החדשים השמיטו "והוא ראשון והוא אחרון לכל חומר ולכל צורה"?
1. רצונַךְ עבדַךְ נמצא כן במשנה לפי עדות הקדמונים
תלמידי מנחם בן סרוק שעה נאסר, שעה שעות בני עמי
2. הגימ"ל והתי"ו דגושות רק השוא נח
3. הבית והוא ראשון וכו' נוסף אחר כך. עיין בסידור אוצר התפילות דף נח סוף עמוד ב.