ספירת העומר בהודעת סמס
מרן ראש הישיבה שליט”א בשו”ת בית נאמן ח”א חאו”ח סי’ ל”ד בנדונו שם העלה שספירה בכתב אינה כלום, וה”ה בנידון זה שאינה נחשבת ואינו יכול לספור מכאן ואילך בברכה.
מדוע בסידור איש מצליח כתוב שגם ביו"ט שלא חל בשבת מתחילים מזמור שיר ליום השבת, והמתחילים בטוב להודות "אין למחות בידם"? צויין הכה"ח (סי' נא אות מט), ושם איתא איפכא, שהביא את הב"י שפסק את הא"ח שמתחיל בטוב להודות, והפר"ח אומר שגם מי שמתחיל מזמור שיר לא משתבש (וגם הביא מהרבה אחרונים שכן נהגו). נמצא שנהפכו היוצרות, והיה ראוי לכתוב להפך, שמי שמתחיל מזמור שיר אין למחות בידו, שעושה כדעת הרבה אחרונים, ונגד הראשונים (א"ח שמובא בב"י, רס"ג, אבודרהם) וחלק מהאחרונים (בית מנוחה, שד"ח, נוהג בחכמה, עלי הדס, כתר שם טוב, חזון עובדיה פסח, יבי"א ח"ט)!?
כך מנהג אבא על פי פוסקים רבים.
ואת רס"ג ואבודרהם אז לא ראינו.
וראה בשבחי הרב באיש מצליח חלק ב'
מה שכתבתי בזה.
אלה דקדוקי עניות שאין להם סוף.