ספירת העומר בהודעת סמס
מרן ראש הישיבה שליט”א בשו”ת בית נאמן ח”א חאו”ח סי’ ל”ד בנדונו שם העלה שספירה בכתב אינה כלום, וה”ה בנידון זה שאינה נחשבת ואינו יכול לספור מכאן ואילך בברכה.
בשיעור השבועי הקודם (קדושים תשעו) מרן אמר שבתונס היו מחכים לצאה"כ להתחיל ערבית בימי ספירת העומר. ולכאורה, גם אם היו מתחילים ערבית עם השקיעה, עד שהיו גומרים היו יוצאים הכוכבים וספירת העומר היתה בזמנה? חשבתי לתרץ שאולי הבעיה היא שאזי היה צריך להקדים קריאת שמע בזמנה לספירת העומר (תדיר ושאינו תדיר), ופחדו שהציבור יצאו וישכחו, אך אשמח לדעת את התירוץ האמתי...
נראה טעמו כי בדרך כלל גומרים תפילת מנחה כמה דקות קודם צאת הכוכבים (כי בדרך כלל במנינים המתוקנים מתחילין מנחה כ- 25 דקות קודם השקיעה), ואם יתחילו תפילת ערבית מיד יגמרו קודם צאת הכוכבים. ואם יחכו, ישבו הציבור בטל, ולכן מעמידים דרשן. ודרשן בשביל 5 דקות בודאי שאינו יפה ולכן מתפללים בזמן קבוע בצאת הכוכבים.
וגם הסיבה שכבודו הזכיר.