כוונת רש”י – מסכת תענית
בשדי חמד כלל כ”ף אות ז’ כתב שיתכן כגון שהוא רק דבר זה ולא אחר. עיין שם.
קידושין דף סו: ברש"י כהנת לויה וישראלית וכו' - לוי שנשא כהנת או ישראלית בנה לוי וכהן שנשא לויה וישראלית בנה כהן (ולוי) ישראל שנשא כהנת או לויה הולד ישראל למשפחותם לבית אבותם כתיב... והנה יש להעיר א) מדוע מסביר רש"י לוי קודם כהן. ב)מדוע בלוי וישראל כתב רש"י "או ישראלית" "או לויה" ובכהן כתב רש"י "וישראלית" (לכאורה פשוט שהכוונה או ישראלית , אולם לא מובן מדוע שינה וי"ל) ג)מדוע אצל כהן ולוי כתב רש"י "בנה" ואצל ישראל כתב "הולד"
1. כיון שהמשנה התחילה כהנת, ועיקר חידושה הוא בלוי שנשא כהנת. אבל כהן שנשא כהנת פשיטא דהולד כהן.
2. נראה שבלויה וישראלית, הואיל וכך לשון המשנה, לא רצה רש"י לשנות הלשון. אבל בשאר הדברים נקט "או" לפי שהמשנה לא אמרה אותם ברצף אחד, ואם כן לא שינה את לשון המשנה.
3. איני יודע. אפשר שפירש לשון ולד בפעמיים הראשונות, ובפעם השלישית סמך אדלעיל. ודוחק.