ספירת העומר בהודעת סמס
מרן ראש הישיבה שליט”א בשו”ת בית נאמן ח”א חאו”ח סי’ ל”ד בנדונו שם העלה שספירה בכתב אינה כלום, וה”ה בנידון זה שאינה נחשבת ואינו יכול לספור מכאן ואילך בברכה.
ראיתי בעלון בית נאמן לפרשת אמור: לגבי אחד שמסופק אם שכח לספור לילה אחד ספירת העומר יכול להמשיך לספור בברכה כיון שיש לנו שלש ספיקות שמא בה''ג דיבר רק על הלילה הראשון ובשאר הלילות אף על פי ששכח יכול להמשיך לספור בברכה. ואם תמצא לומר שבה''ג דיבר על כל הלילות שמא באמת ספר אתמול בלילה. ואם תמצא לומר שמא שכח ולא ספר אתמול בלילה שמא כמו דעת התוספות שלא צריך תמימות.אם כן יש לנו ג' ספיקות וגם דעת בה''ג יחידאה היא עד כאן.
וראיתי למרן הגאן הרב עובדיה יוסף זצ''ל בספרו יחוה דעת (חלק ג' סימן כ''ט) שכתב שכן דעת האור זרוע וראבי''ה ורבינו יהודה העניו רבו של שבולי הלקט שצריך להיות תמימות ואם שכח יום אחד שוב אינו סופר בברכה. לפי זה דעת בה"ג היא לא דעה יחידאה?
צריך לומר שאין כוונת ראש הישיבה שליט"א שדעת בה"ג יחידית ממש, (שאם כן לא היו חוששים לדבריו כלל אפילו במקרה שלא ספר בודאי), אלא כוונתו שהיא דעת מיעוט ממש.
על כל פנים בעיקר הדין גם דעת הגר"ע יוסף זצ"ל שהמסופק אם ספר – ממשיך לספור בברכה.
מאת: פלוני | תאריך: כ״ט באייר ה׳תשע״ו – יוני 6, 2016
ולע"ד היה נראה שדווקא תשובתו בצדו, שהרי בראבי"ה (תקעא) לא כתוב שאינו ממשיך לספור אלא שאינו יכול להשלים ביום וז"ל זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום ודבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה. שמעינן מהכא מי ששכח ולא בירך ספירת העומר בלילה דאינו יכול לחזור ולספור למחר אפילו בימים. ע"כ. (ומ"ש 'בימים' לשון רבים, בפשטות כוונתו שבכל לילה ולילה אם שכח, אינו יכול לספור למחרת ביום). אמנם האו"ז (ח"א סי' שכט) דן בזה, אך לא בשמו אלא בשם ראבי"ה, וכותב שם וז"ל ומורי רבינו אבי העזרי אמר דודאי כי שכח ולא ברך בלילה לא יברך ביום משום ברכה לבטלה אבל מונה למחר בלא ברכה ולולא שהוא קשה בעיניו לחלוק על הלכות גדולות הי' נראה בעיניו לומר אפי' לברך. עכ"ל. הרי שפסק כן משום שחשש לברכה לבטלה לשיטת בה"ג, אך לא סבירא ליה הכי. ורק בפירוש ריבב"ן מביא את שיטת בה"ג (בשם יש מן הגאונים) וכותב שכך נראה לו.
יישר כח! הפירוש בראבי"ה נראה נכון ויפה.
– יש ספר "תמימות תהיינה" של ידידי הרב יצחק מילראשוילי מאשקלון, ושם (כמדומני) האריך הרבה בביאור דעת ראבי"ה (מסתמא ניתן להשיג במוסדות יצחק ירנן, או בטלפון שלו: 0528026428).
– אבל מה הועילו חכמים בתקנתן אם גם ריבב"ן מסכים לבה"ג?