המלה רע
באמצע משפט בפתח, בסוף משפט בקמץ.
כידוע, כאשר יש שני אותיות דומות והאות הראשונה מנוקדת בשוא נע (טַלְלֵי, יְהַלְלוּ, אֲרֹמְמֶנְהוּ) מנהגנו לקרוא אותה בחטף פתח (טַלֲלֵי, יְהַלֲלוּ, אֲרֹמֲמֶנְהוּ). אך מה קורה במידה והאות הראשונה מודגשת (נְרַנְּנָה, וַיְקַצְּצוּ), האם הדין אותו דין או שהעובדה שהאות הראשונה מודגשת אז ממילא הן לא אותיות דומות? ראוי לציין שבכתר ארם צובא הניקוד הוא כמנהגנו אך כשהאות הראשונה מודגשת השוא נע נשאר ולא מוחלף בחטף פתח.
אכן כך הוא, כאשר האות מודגשת אין את הכלל הזה.