פרשת נשא
לא הבנתי מה שכתבתם שאנו קוראים לציון מקום קודשים. מכל מקום זה נכון שבדרך כלל אומרים קדשים בקמץ רחב, וכאן הוא יוצא מהכלל.
מרן רה"י כתב בתחילת התיקון קוראים איש מצליח בכללי הטעמים: לעשות את התרסא כחצי תלשא, וכן לעשות את התרי טעמי חצי תביר לא כמו אלה (כנראה כוונתו לירושלמים) שמאריכים בו הרבה. טעמו של רה"י בגלל שתרסא ותרי טעמי הם טעמים משרתים ולא מפסיקים לכן צריך להיות שוני בין התלשא המפסיקה לתרסא המשרתת, ובין תביר המפסיק לתרי טעמי המשרת ששני המשרתים יהיו יותר קצרים כחצי מהמפסיקים. האם כך זה המסורת וכך נהגו בג'ירבא ובתונס לעשות את התרסא והתרי טעמי כדכתב רה"י, או שזה חידוש של מרן רה"י מחמת החילוק שיש לחלק בין המשרת למפסיק כעין מה דכתוב לעיל?
לגבי תרי טעמי זכור לי שכך נהגו בחו”ל.
לגבי תרסא ותלשא בחו”ל לא הבדילו בניהים. ומרן ראש הישיבה שליט”א שמע את זה כאן בארץ (איני זוכר ממי) וקיבל הדברים כדרכו לקבל האמת ממי שאומרה.