הכנת טחינה בשבת
מותר
ברצוני לשאול אודות ההיתר הידוע שהאריכו בו הפוסקים בדין הריגת כינה בשבת שלא ראיתי אף אחד (ממה שהשיגה ידי) שהתייחס לכך שבראשונים מבואר שהכינה המצויה בראש היא כינה לבנה בניגוד לפרעוש שהוא שחור וא"כ מדוע גם כיום שעינינו רואות שרוב הכינים המצויות בראש הם בצבע שחור גמור יהיה מותר והרי יש לומר שאלו כינים אחרות ולא עליהם נאמר ההיתר ולפי זה נוכל גם לכאורה ליישב בפשיטות הקושיא מהמציאות שהם פרים ורבים דאה"נ זה נכון בכינים המצויות בזמננו שהם שחורות אבל מה שנאמר בזמן חז"ל אלו כינים לבנות אשמח מאוד לקבל תשובה בעניין
הפוסקים כתבו השחורה הקופצת ואם כינה זו קופצת הרי היא פרעוש ואם אינה קופצת נראה שאינה פרעוש.
ומכל מקום כבר כתבו שיש מינים שונים של כינים ואפשר שהיא בכלל האיסור.
מאת: פלוני | תאריך: י״ז באב ה׳תשע״ו – אוגוסט 21, 2016
יישר כח לכת"ר על תשובתו אך לפי איך שאני מבין מתשובת כת"ר יוצא שיש לחשוש ולא להרוג כינה הואיל ויש מינים שונים של כינים ואפשר שהכינה הנ"ל היא בכלל האיסור אך א"כ קשה לי מדוע מו"ר זצ"ל בספרו מנוחת אהבה ח"ג פי"ח סעיף ו' כתב בפשיטות שמותר להרוג כינה בשבת והרי יש לחלק ויש כמה סוגי כינים ואף אם נאמר שהתכוון לכינה שאינה קופצת סו"ס איננו יכולים לדעת איזה סוג כינה אנו הורגים ושמא היא בכלל המין האסור וכן יקשה על דברי הראשל"צ שליט"א בילקוט יוסף סימן שט"ז שהתיר ולא חילק בין סוגי הכינים ואם אכן רוח אחרת עם כת"ר אשמח מאוד שיכתוב לי בבירור ומי הפוסקים שכתבו שיש לחוש ולאסור
בגמרא שבת (ק"ז עמוד ב') משמע שכל סוגי הכינים אין בהם איסור, שהרי הקשו ממאי דאשכחן ביצי כינים, ותירצו מינא הוא דמיקרי ביצי כינים, ולא תרצו שהוא מין של כינים שפרה ורבה, וכמבואר בחזון עובדיה (שבת ה' עמוד קכ"ט עיין שם) וזו דעת הרב מנוחת אהבה ז"ל. וזה שלא כמו שכתבתי. אמנם יש פוסקים שמחמירים בזמנינו שהמין המצוי כעת פרה ורבה ואין זה המין שהיה בזמן חכמים ולזה התכוונתי בתשובתי שם.