פרשת נשא
לא הבנתי מה שכתבתם שאנו קוראים לציון מקום קודשים. מכל מקום זה נכון שבדרך כלל אומרים קדשים בקמץ רחב, וכאן הוא יוצא מהכלל.
יש לי שאלה על הגמרא בתמורה דף טז עמוד א. הגמרא דורשת על הפסוק "ונתתה לי גולות מים" שאביה כבר נתן לה תלמיד חכם להתחתן עמו. אבל איך אפשר להבין את זה שזה עבר, הרי בנביא הטעם מלרע, ועם ואו ההיפוך נעשה עתיד?
זה כמו "כי אמר איוב" הרי לשון עבר, "ככה יעשה איוב" הרי לשון עתיד. ופירוש שניהם לשון הווה, כמו שפירש רש"י שם ובבראשית (פרק כ"ד פסוק מ"ה), אף כאן לשון הווה.
ואתה נותן לי גולות מים רצונו לומר תלמיד חכם להתחתן איתו.