פרשת נשא
לא הבנתי מה שכתבתם שאנו קוראים לציון מקום קודשים. מכל מקום זה נכון שבדרך כלל אומרים קדשים בקמץ רחב, וכאן הוא יוצא מהכלל.
ראיתי בכמה מקומות את הנוסח הבא: ...להליץ טוב בעדינו....: האם המילה "להליץ" חסרה האות מ' או יש למילה אותה משמעות כמו להמליץ ? ואם זו לא טעות מה המקור למילה? ראיתי גם משמעות של "להתלוצץ" אבל בטח שכאן אין המשמעות כך.
1. "להליץ" אינה חסרה אות מ', אלא שרשה לוץ (כמו להריץ משרש רוץ וכדומה). ויש לה שתי משמעויות: אחת מלשון ליצנות – זדים הליצוני (תהילים קי"ט). והשניה מלשון ליפות וליתן את היטב את הדיבור שיהיו מתוקים וערבים, כמו עד בליעל יליץ משפט (משלי כ"ח), מלאך מליץ (איוב ל"ג).
2. "ממליץ" שרשה מלץ (כמו ממריץ ששרשה מרץ) כמו מה נמלצו (תהילים קי"ט). והמשמעות קרובה למליץ כמו שממריץ קרוב למריץ.
מאת: פלוני | תאריך: כ׳ במרחשוון ה׳תשע״ז – נובמבר 21, 2016
עדיין לא הבנתי מתי יש להשתמש במילים להליץ או להמליץ. כי אחרי ששאלתי את שאלתי ראיתי במחזור של שבועות (למען שמו האהבה) בנוסח רבונו של עולם שאומרים אחר תיקון ליל שבועות כתוב: ...והשמות הקדושים היוצאים מכל מה שקרינו הם יליצו טוב בעדנו...... והנה מצאתי בשני ספרים כף אחת לרבינו החיד"א שני הנוסחים באחד יליצו ובשני ימליצו. האם אפשר ששניהם נכונים בנוסח הנ"ל?
נכון יותר "יליצו" וכלשון הפסוק מלאך מליץ.