עיינתי לאחרונה בדין נפילת אפיים וראיתי שמנהג שפשט בקרב רוב הספרדים הוא לומר את מזמור כה לדוד אליך כפי שכתוב בזוהר ופסק הב"י, אך בגלל החשש לאומרו בלא כוונה נמנעים מליפול. האשכנזים לעומת זאת עפ"י המג"א בגלל אותו חשש אינם אומרים את מזמור לדוד אליך, אך בכ"ז נופלים על אפיהם במזמור אחר. וכן ראיתי בספר כף החיים שתמה על מנהג רוב הספרדים לא ליפול בגלל החשש הנ"ל, ובספר יפה ללב שצמצם את החשש רק לפס' הראשון במזמור זה, והדגישו כולם את חשיבותה של הנפילה שהרי למעט הריב"ש רוב הראשונים פוסקים שיש ליפול, ואני תמה כיצד נמנעים העולם מלקיים הלכה חשובה כל כך בגלל חשש לנסתרות. אמנם ראיתי בספר חסד לאלפים שלמרות שהשיג גם הוא על המנהג פסק שלא ליפול משום חשש ליוהרא, שכן המנהג הפך לפשוט ומצוי, אך רציתי לשאול האם משום שאני לומד בישיבה אשכנזית אני יכול ליפול קמעה בפס' רחום וחנון חטאנו לפניך שנהגו לומר לפני מזמור לדוד אליך, ובכך לא לפרוש מהציבור ולזכות לקיים את פסק רוב הראשונים בעניין. תודה מראש