פרשת נשא
לא הבנתי מה שכתבתם שאנו קוראים לציון מקום קודשים. מכל מקום זה נכון שבדרך כלל אומרים קדשים בקמץ רחב, וכאן הוא יוצא מהכלל.
בישעיה כח ו מופיעה המילה שערה השין בקמץ והעין בשווא . ומשתמשים במילה זו כשאומרים "השיב מלחמה השערה" הרגילות לומר זאת כשהעין בשווא נח אך לפי כללי הדקדוק יש לומר שהעין בשווא נע משום שהקמץ בשין הוא תנועה גדולה. האם מה שכתבנו נכון ואם כן מדוע כשמשתמשים בביטוי זה העין נחה? תודה
ראשית לעולם לא יבא שוא נע באותיות גרוניות, אלא אחד משלשת החטפים, ולכן מוכח שהשוא הוא נח
שנית מילה זו היתה ראויה להינקד "הַׂשַּעְרָה" מלשון ׂשַעַר, אלא שמחמת ההפסק הופך הפתח לקמץ, כמו וְאָכַלְתָ וְשָׂבָעְתָ, הראשון בטרחא ובפתח, והשני באתנח ובקמץ ובכהא"ג אין השוא נע מחמת הקמץ.
והכלל בזה כל שהקמץ במלעיל טבעי השו"א אחריו נח