ברכת האורח בישיבה
דעת מרן ראש הישיבה שליט”א שכדאי לכל בחור ישיבה לומר בישיבה ברכת האורח
מה דעת הרב מאזוז לעניין הצורך כיום בנטילת לפני אכילת דבר שטיבולו במשקה ? האם מבחין בין דבר שטיבולו במשקה שרגילים לאוכלו ביד לבין דבר שטיבולו במשקה שרגילים לאוכלו בכלי ? במידה ויש חיוב בנטילת ידיים, מה דין המאכיל לאחרים ? המאכיל? האוכל? שניהם?
א. דעת מרן ראש הישיבה שליט"א דבין רגילים לאוכלו ביד בין רגילים לאוכלו בכלי צריך נטילת ידים מכמה סיבות.
ב. המאכיל לאחרים אותו האוכל צריך נטילה וכמו שכתב מרן השו"ע (או"ח סימן קס"ג ס"ב) המאכיל לאחרים אין צריך נטילת ידים, והאוכל צריך נטילת ידים אע"פ שאחר נותן לתוך פיו ואינו נוגע באוכל, ע"ש.
מאת: פלוני | תאריך: א׳ בכסלו ה׳תשע״ז – דצמבר 1, 2016
האם לא נראה שמה שכתב מרן בסימן קס״ג ס״ב מתייחס לנטילת ידיים לפני סעודה ולא לעניין נטילה לפני אכילת דבר שטיבולו במשקה? הלא טעם נטילת ידיים לאוכל דבר שטיבולו במשקה הוא מצד העברת הטומאה, ומשכך מה זה משנה מי מעביר את הטומאה (האוכל או המאכיל) ונראה היה כי לדעת הסוברים כדעת מרן ראש הישיבה, שניהם (האוכל והמאכיל, או דווקא המאכיל) חייבים בנטילת ידיים לפני אכילת דבר שטיבולו במשקה.
אין שום חילוק בין נטילת ידים לסעודה לנטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה לענין זה, דהלא טעם נטילת ידים לסעודה כתבו האחרונים (ראה משנ"ב סימן קנ"ח סק"א) טעם ראשון סרך תרומה שידיים עסקניות הם וע"כ צריך ליטול שלא יטמאו את התרומה וה"ה לדבר שטיבולו במשקה. וע"כ ברור שכמו שכתב הלבוש (או"ח סימן קפ"ג) והביאו גם המשנ"ב (שם סק"ח) דלא תיקנו חז"ל נטילה למאכיל רק לאוכל ע"כ לא פלגי רבנן בין נוגע ללא נוגע, והאוכל חייב נטילה ולא המאכיל ע"ש