המלה רע
באמצע משפט בפתח, בסוף משפט בקמץ.
שאלה : בהמשך הפרק "אֵין כֵּאלֹהֵינוּ" הנוסח בסידור הספרדי הוא : מִי כֵּאלֹהֵינוּ. מִי כַּאדוֹנֵינוּ. מִי כְּמַלְכֵּנוּ. מִי כְּמוֹשִׁיעֵנוּ: האות "כּ" באה בדגש קל. ואני לא מבין למה . הרי לפי כללי הדקדוק, אותיות בג"ד כפ"ת בראש מילה, אחרי "תנועה פתוחה" בטעם מחבר, אינן מקבלות דגש. דוגמאות לטעם מחבר : וְלֹֽא־תַעֲלֶ֥ה בְמַֽעֲלֹ֖ת עַֽל־מִזְבְּחִ֑י וְאַתָּ֤ה אָמַ֨רְתָּ֙ יְדַעְתִּ֣יךָֽ בְשֵׁ֔ם וְעָלִ֤יתָ בַבֹּ֨קֶר֙ אֶל־הַ֣ר סִינַ֔י דוגמאות לטעם מפסיק : וְגַם־אִ֥ישׁ אַל־יֵרָ֖א בְּכָל־הָהָ֑ר וְשַׂמְתִּ֖יךָ בְּנִקְרַ֣ת הַצּ֑וּר . וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה פְּסָל־לְךָ֛ לכן צריך להיות : מִי (= תנועה פתוחה ) כֵאלֹהֵינוּ. מִי ( = תנועה פתוחה ) כַאדוֹנֵינוּ. וכו'. בלי דגש באות "כ" . אשמח לתשובתכם .
עפ הפסוק בתהלים (קי"ג ה').
עיין למרן ראש הישיבה נר"ו בקונטרס לאקומי גירסא במחזור ליום כיפור הנד"מ
מאת: פלוני | תאריך: ז׳ בכסלו ה׳תשע״ז – דצמבר 7, 2016
הבנתי שהמקור הוא הפסוק בתהילים. אבל הא גופא קשיא...
ב. לפי קמצנות התשובה ( והפנייתי לחפש הסבר ,בקונטרס שאינו תחת ידי, ) אני מתנצל על ששאלתי.
מי כאלקנו אינה בטעם מחבר אלא בטעם מפסיק וראיה לדבר מתהלים (קי"ג פסוק ה') "מי כה' אלוקינו"ףמי היא בטרחא וגם כאן כאחיו יש טרחא. ולא הבנתי מ"ש כת"ר על הפסוק בתהלים היא גופא קשיא
מאת: פלוני | תאריך: א׳ באדר א׳ ה׳תשע״ט – פברואר 6, 2019
תמיהני, מה לא הובן במ"ש שהיא גופא קשיא; בפשטות, הכוונה היא למה בתהלים כתוב כך ולא כמתבקש לכאורה מבחינה דקדוקית?
אני לא בטוח שמתבקש להיות טעם מחבר, ואבאר דברי בס"ד: אם היה כאן טעם מפסיק גדול כמו אתנח וסוף פסוק, באמת היה קשה למה אינם מחוברים. אבל מפסיק קטן כמו טרחא, פשטא, יתיב, שהם מפסיקים בתוך משפט אפשר שהם מתאימים כאן. ואם נשאל כאן למה הוא מפסיק ולא משרת, נוכל לשאול כן בהרבה מאד פסוקים למה יש כאן טרחא ולמה כאן פשטא. ואמנם אינני יודע בדיוק את הכללים מתי צריך להיות משרת ומתי מפסיק קטן (ואינני בטוח שהם ידועים היום אפילו ליודעי דקדוק), מ"מ מהפסוק מי כה' אלוקינו למדנו לעשות טעם מפסיק.