המלה רע
באמצע משפט בפתח, בסוף משפט בקמץ.
איך מבדילים מתי לנקד את המילה "קטן" (באות ט) בקמץ או בחולם? בתורה בדרך כלל מצאתי שבאתנחתא ובסוף פסוק מנוקד בקמץ, אך מצאתי גם מקרים יוצאי דופן, לדוגמה: פרק כז פסוק מב ספר בראשית {שם זה זקף קטן, אבל ישנם זקף קטן שמנוקדים בחולם, זאת אומרת בתורה עצמה יש סתירה בענין זה},האם יש לכך הסבר? בתודה מראש נ.ב. מצטער על העלאת השאלה שוב, אך לא קיבלתי מענה, אז כנראה נשמט.
הרד"ק בספר שרשים (שרש קטן) הביא את שני האפשרויות בקמץ או בחולם, ונראה מדבריו שאין בזה כלל, אלא חלק כך וחלק כך, ויש עוד מילים כיוצא בזה