פרשת נשא
לא הבנתי מה שכתבתם שאנו קוראים לציון מקום קודשים. מכל מקום זה נכון שבדרך כלל אומרים קדשים בקמץ רחב, וכאן הוא יוצא מהכלל.
בתהילים קכד פסוק ז', מדוע במילה "נמלטנו" השוא מתחת לט' לא נע (בסידור איש מצליח, הוא מסומן כשוא רגיל, מכאן השאלה)? הרי בגלל הגעיא הקמץ הופך לקמץ גדול ולכן השוא שבא אח"כ צריך להיות נע. בכלל, אם השוא נח, אז צריך לקרוא "נמלטנו" בקמץ קטן דהיינו "נמלוטנו" וזה אף אחד לא גורס כך. אז אני לא מבין איך זה יכול להיות?
נכון ששוא אחרי תנועה גדולה הוא נע, אבל זהו דוקא בתנועה גדולה שאינה "מוטעמת", כלומר שהטעם של המלה (מלעיל או מלרע) נמצא בה, השוא, השוא שאחריה נח.
כיוצא בדבר :נשעָנְנו, מצרָיְמה דותָיְנה גש הָלְאה ועוד
וכן בשאר התנועות הגדולות: קׂמְנה שׂבנה בנותי לֵכְנה