דקדוק קריאת התורה
ע”פ הכלל שהזכרתם שאותיות דומות הראשונה בשוא נע. כלל זה התחדש ע”י ר’ אליהו בחור זצ”ל, ולא התקבל בכל תפוצות ישראל, כמו שכתב בקונטרס כללי הקריאה (עמ’ 48), אך רובם נהגו בכלל זה, וע”פ זה נכתב תיקון קוראים איש מצליח.
האם ראוי להגיד לכהן לצאת החוצה בימי שני וחמישי, על מנת לאפשר לאדם שיש לו בר מצוה או להבדיל אזכרה לעלות לתורה לו ולבני משפחתו? אומנם זה לא קורה בתדירות גבוהה, אך אבקש לדעת האם ההלכה תומכת בכך?
מותר. וכן פסק מרן הגר"ע זצ"ל ביבי"א (ח"ו סימן כ"ג אות ג') שאם יש חתן בר מצוה ורוצים להעלות גם את החתן וגם את אביו או שיש שני חתני בר מצוה ורוצים להעלות את שניהם יבקשו מהכהן לצאת, או שיאמר הגבאי יעלה פלוני אע"פ שיש כאן כהן ומסתמא הכהן מוחל על כבודו