דקדוק קריאת התורה
ע”פ הכלל שהזכרתם שאותיות דומות הראשונה בשוא נע. כלל זה התחדש ע”י ר’ אליהו בחור זצ”ל, ולא התקבל בכל תפוצות ישראל, כמו שכתב בקונטרס כללי הקריאה (עמ’ 48), אך רובם נהגו בכלל זה, וע”פ זה נכתב תיקון קוראים איש מצליח.
שקשה להשיג בעל קורא שיקרא את המגילה אפשר לתת לאדם שלא יודע טעמים אבל כן קורא נכון... לקרוא את המגילה ואם כן האם לברך? והאם הדין כן גם בקריאה בתורה?
אם אין אדם אחר ניתן להעלות אדם הקורא כהלכתה בדקדוקיה אע"פ שאינו יודע טעמיה, וה"ה בקריאת התורה (ש"ע סימן קמ"ב ס"ב ומשנ"ב סימן תרצ"א ס"ק כ"ה)