החילוק הוא, שבמשקה מתוק ששותה משום תאותו נקרא גרגרן אבל מים ששותה משום שהוא צמא אין זה נראה שהוא גרגרן, שאין במים לא טעם ולא ריח, וכן אם הוא משקה חריף מאוד גם בשתי לגימות נראה כגרגרן, והכלל הוא כל משקה הוא כדרך שתייתו (הלכה ברורה ח"ט עמוד כ"ח)