דקדוק קריאת התורה
ע”פ הכלל שהזכרתם שאותיות דומות הראשונה בשוא נע. כלל זה התחדש ע”י ר’ אליהו בחור זצ”ל, ולא התקבל בכל תפוצות ישראל, כמו שכתב בקונטרס כללי הקריאה (עמ’ 48), אך רובם נהגו בכלל זה, וע”פ זה נכתב תיקון קוראים איש מצליח.
אם הגבאי אמר לי לעלות לתורה, ואמרתי 'לא' מפני כי עליתי כבר מלפני כן (פחות משבוע) ורציתי שיתנו למישהו אחר שלא עלה תוך חודש לתורה, לכן אמרתי 'לא', האם זה נחשב למה שאמרו בגמרא ברכות נה. "מי שנותנין לו ס"ת לקרות ואינו קורא מקצרים ימיו"?
אם כבר אמר לך לעלות צריך לעלות