פרשת נשא
לא הבנתי מה שכתבתם שאנו קוראים לציון מקום קודשים. מכל מקום זה נכון שבדרך כלל אומרים קדשים בקמץ רחב, וכאן הוא יוצא מהכלל.
האם ב״נוטה שמיים ויוסד ארץ" המלה "יוסד" נהגית מילרע מטעם נסוג אחור? אם לא, מדוע?
מלרע. כשהטעם נמצא בתנועה גדולה סגורה אינו נסוג לאחור.
מאת: פלוני | תאריך: י״א באדר ה׳תשע״ז – מרץ 9, 2017
אך כמדומני הכלל הזה חל בשמות ולא בפעלים וכבר הצבעתם על דוגמאות שבמקרה כזה הטעם נסוג אחור והניקוד של ההברה האחרונה משתנה מצירה לסגול. כמו למשל "ותפעם רוחו" שהטעם הופך מלעיל משום ו ההיפוך והניקוד משתנה בהברה האחרונה. ויש עוד דוגמאות כאלו איתי
אין לומדים מכללי וא"ו ההיפוך לכללי נסוג אחור.
מאת: פלוני | תאריך: כ״ד בניסן ה׳תשע״ז – אפריל 20, 2017
הנה במוסף לחג שקראנו נתקלתי ב "הידרש לנו" כאשר במילת "הידרש" הטעם נסוג אחור והברה אחרונה משנה לתנועה קטנה.
אתה צודק.
וצ"ל שהכלל שכתבתי למעלה (שקבלתיו ממרן שליט"א בשם הגר"א כמדומה) שבתנועה גדולה סגורה אין נסוג אחור, זהו דוקא בשמות ולא בפעלים. ושוב שמתי לב שזה מה שכתבת בשאלה הקודמת ויישר כוחך.
ולגבי "יוסד ארץ" צ"ל שאינו נסוג אחור מפני אלף הגרונית, וכמו "מקראי קודש" ועוד.
מאת: פלוני | תאריך: ט״ו באייר ה׳תשע״ז – מאי 11, 2017
בס"ד, בהמשך לדברים מצאתי בפרשת השבוע (ויקרא כד,כ) "...כן ינתן בו" עם נסוג אחור בהברה סגורה בתנועה גדולה. האם חריג לכלל?
עיין בתשובה הקודמת שיש חילוק בין שמות לפעלים
מאת: פלוני | תאריך: ו׳ בתשרי ה׳תשע״ח – ספטמבר 26, 2017
אכן שאלתי האחרונה נכתבה לפני תשובתך האחרונה אך הובאה אחריה.תודה. ולשאלת הבירור הנוספת, הנה בספר דברים יז' ב' :"כִּֽי-יִמָּצֵ֤א בְקִרְבְּךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר-יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ.." תיבת נותן מלרע ואין נסוג אחור ולא מובן הטעם. (מעניין למה גם החולם חסר ולא מלא כפי תבנית הבניין) כמו כן אותה שאלה לגבי פסוק יד' בהמשך :"כִּֽי-תָבֹ֣א אֶל-הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָֽמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכָל-הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִֽיבֹתָֽי"
בכללי נסוג אחור רב הפרוץ על המרובה, והגר"א נתן בזה כמה כללים ויש להם הרבה יוצאים מן הכלל.
במסגרת זו א"א להאריך. רק מומלץ ללמוד מספר "אסף המזכיר" למרן שליט"א ושם (בערך "זרים" ועוד) האריך הרבה בכלל זה ופרטיו. ע"ש ותרווה צמאונך.