דקדוק קריאת התורה
ע”פ הכלל שהזכרתם שאותיות דומות הראשונה בשוא נע. כלל זה התחדש ע”י ר’ אליהו בחור זצ”ל, ולא התקבל בכל תפוצות ישראל, כמו שכתב בקונטרס כללי הקריאה (עמ’ 48), אך רובם נהגו בכלל זה, וע”פ זה נכתב תיקון קוראים איש מצליח.
רציתי לשאול בעניין עלית אשה לספר תורה שאמרו חכמים שאשה לא תקרא בציבור מפני כבוד הציבור האם יש הבדל כאשר כל המניין הם בניה כי חשבתי ואני חושב שגם שמעתי מרב שעשה חילוק כזה אך ראיתי בהלכות מגילה שהביא המשנה ברורה נדמה לי בשם המגן אברהם שאשה אפילו לאיש אחד לא תקרא משום שפסלו אותה חכמים לקרוא בציבור ואם כן לא פלוג ולפי זה הוא הדין כאן שגם עם בניה לא פלוג
נראה שכת"ר צודק בהערה זו, ומקור הדברים במשנ"ב הוא בסימן תרפ"ט סק"ז ואף שהביא המשנ"ב עוד טעם שאינו שייך בקריאת התורה, עיקר חילוקו של אותו חכם (שהזכיר כת"ר) בין בניה לבין אנשים אחרים אינו נראה לי כלל. ואכמ"ל.