פרשת נשא
לא הבנתי מה שכתבתם שאנו קוראים לציון מקום קודשים. מכל מקום זה נכון שבדרך כלל אומרים קדשים בקמץ רחב, וכאן הוא יוצא מהכלל.
בספר במדבר פרשת שלח על הפסוק "ושם אחימן " כותב הרב אחימן המ' בקמץ. מכאן הוכחה שהתימנים בעבר קראו את הקמץ כמו פתח.. ילמדנו רבנו כיצד הגיע למסקנה זו ?
כי אם היו מבחינים בין הפתח לקמץ כיצד התחלף בתאג הקמץ לפתח?
מאת: פלוני | תאריך: כ״ד בסיון ה׳תשע״ז – יוני 18, 2017
מאחר שאני רואה שהשאלה נשאלה, ראיתי להעתיק את מה שכתבתי בגליון החומש המדוייק איש מצליח שלי. שם (בלאוקמי גירסא) כתב מרן פה"ד נר"ו: ותמן אחימָן. בתאג אחימַן המ"ם בפתח. וזו אחת הראיות שבימי קדם היו התימנים הוגים הקמץ כפתח. עכ"ל. וכוונתו ברורה, שמכיון שבפסוק כתוב אחימָן בקמץ, אין סיבה שהתרגום (שבדר"כ משאיר את השמות כהווייתם) ישנה ויפתח את המ"ם, אלא זאת ראיה שקראו פתח כקמץ, ולא השגיחו בחוסר ההתאמה בין המקרא (אחימָן) לתרגום (אחימַן). אלא שאין זו ראיה כי התימנים גורסים גם בתורה אחימַן בפתח ואין חילוק בין מקרא לתרגום, ועי' מנחת שי. וכן הכריע הרב ברויאר ע"ה. וכן ביהושע (טו, יד) אחימַן בפתח (וזה אינו הוכחה גמורה כי כבר ראינו כמה חילוקים בניקוד בין התורה לנביאים כמו ירֵיחו ירִיחו).
גם זו הוכחה.
איך נפל שינוי בזה בספרים.