כוונת רש”י – מסכת תענית
בשדי חמד כלל כ”ף אות ז’ כתב שיתכן כגון שהוא רק דבר זה ולא אחר. עיין שם.
אשמח בתשובה על כמה הערות בבבא בתרא נא-נב
א)ת"ר אין מקבלין פקדונות לא מן הנשים ולא מן העבדים ולא מן התינוקות קבל מן האשה יחזיר לאשה ואם מתה יחזיר לבעלה קבל מן העבד יחזיר לעבד ואם מת יחזיר לרבו קבל מן הקטן יעשה לו סגולה ואם מת יחזיר ליורשיו וכולן שאמרו בשעת מיתתן של פלוני הן יעשה כפירושן ואם לאו יעשה פירוש לפירושן וברשב"ם ואם מת - קטן יחזיר ליורשיו וכולן שאמרו - אפי' קטן ויש להעיר מה כוונתו בזה ומה בא לאפוקי וצ"ע. והנה עיין רמב"ם בהלכות אישות ובהלכות פקדון שהשמיט מיתת קטן. וצ"ע
ב) עיין בשו"ע אה"ע פו. הכותרת היא: "שלא לקבל פקדונות מנשים עבדים וקטנים ובו ב' סעיפים" ועיין שם שכתב דיני פיקדון אשה והשמיט דיני עבדים וקטנים וצ"ע ופלא שלא מצאתי מי שהעיר בזה.
א. אשה ועבד הלשון שוה ולכך ברור "שאם מת" חוזר על העבד או על האשה משא"כ בקטן סיים "יעשה לו סגולה" ולכך יש מקום לטעות "שאם מת, חוזר על מי שעשה לו סגולה ובדיבור השני כונתו היא שאולי קטן שאינו בר דעת מ"מ דיברו חשוב דיבור לענין זה.
ומה שהשמיט הרמב"ם נראה מכיון שאשה ועבד יש חידוש שפירש הרשב"ם שם. אבל בקטן זה פשוט וברור שיתנו ליורשים לכך קיצר הרמב"ם בלשונו
ב. הש"ע סמך על הטור שהיבא דיני קטן ועבד, אבל הוא עצמו השמיט מכיו שאין אלו דינים השייכים לאבן העזר שכולו מדבר בדיני אישות
חזק וברוך על החידושים, המתוקים מדבש ונופת צופים