פרשת נשא
לא הבנתי מה שכתבתם שאנו קוראים לציון מקום קודשים. מכל מקום זה נכון שבדרך כלל אומרים קדשים בקמץ רחב, וכאן הוא יוצא מהכלל.
רציתי לשאול בעליה ראשונה בפרשת "כי תשא" (בסוף העלייה) ובעוד פרשיות הסתיימה הפרשייה "וביום השביעי שבת וינפש", השאלה היא אם הקורא קרא את המילה "שבת" בב' מודגשת זה נכון? או שהוא היה צריך לחזור ולקרוא את הפסוק בב' רפויה? ואם הרב יוכל להסביר מה ההבדל ולמה
זו טעות וצריך לחוזר ולקרוא שָבַת בבי"ת רפויה הוא פועל ופירושו נָח שַבָת בבי"ת דגושה הוא יום השבת