הגרש”ז אויערבאך זצ”ל. דעתו הובאה בספר “מעדני שלמה”, בזה”ל: “שאלתי את מרן… האם צריך לעורר את הנשים שם בענין לבישת גרביים. ואמר מרן, שחובת לבישת גרביים (כיסוי הרגל מתחת לברך) תלוי הדבר במנהג המקומות, ובמקום שלא נהגו ללבוש אין לגעור בהן… יש להן על מי לסמוך, שהרי דעת המשנה ברורה דלא הוי שוק”. ומציין למשנה ברורה סימן ע”ה ס”ק ב’, ע”פ פמ”ג משב”ז סק”א, דכיסוי מתחת לברך הוא דת יהודית ולא הוי ערוה בעצם, ובזה מהני מנהג המקום להתירו. ומציין להגרי”ח זוננפלד בשלמת חיים (מהדו”ח ט”ז סק”ח) ואגרות משה חלק ג’ ק’ אות ו’, והגרי”ש אלישיב בקובץ תשובות חלק א’ י”ג. כל אלה סוברים כך! והחזו”א האריך (באו”ח ט”ז סק”ח) וסיים שקשה להכריע בדבר. וכן כתב במנחת שלמה חלק ב’ (סימן ק”ג אות ט”ו): “צריכים ודאי להקפיד שלא לצאת לרחוב בלי גרביים, אבל אין לגעור במקום שההמון הפשוט לא מקפיד על כך”. וכן כתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ”ל בשו”ת אז נדברו (חלק י”ד סי’ מ”ח), וראה שם מה שענה לאדמו”ר מזוטשקא. "מה שכ"ק משיג על מה שכתבתי בגרביים אין הצבע מכרעת אפי' כצבע הבשר ממש מותר מדינא.. וגם חשדא אין בזה במקומות שרגילין בזה".