לפני זמן-מה שאלתי כאן באתר את מרן ראש הישיבה שליט"א שאלה: אדם שהגיע לתפלה מאוחר, ואינו מספיק לומר את כל ה"פתיחה" ו"איזהו מקומן", אבל אומר "אנא בכח" ו"רבון העולמים אתה ציויתנו", והשאלה האם יאמר שם "שיהא שיח שפתותינו "זה" חשוב ומקובל", או שישמיט את מילת "זה", כי בזכרוני מונח בשם מרן ראש הישיבה, שמי שאינו אומר את משניות איזהו מקומן ישמיט מילת זה, השאלה אם נכון הדבר? וזה מה שהשיב לי מרן ראש הישיבה: נכון. צריך להשמיט "זה". וכעת ראיתי שפורסם כאן באתר שאלה בנוסח כזה: שאלה: מה שאומרים בתפלה רבון העולמים וכו' שיהא שיח שפתותינו "זה", הכוונה על פרשת התמיד שקראנו לפני כן, או על פרק "איזהו מקומן" שנאמר אח"כ? (השואל: עלון פניני הפרשה) והשיב מרן ראש הישיבה: על שקראנו כבר, כי בפרק "איזהו מקומן" לא נזכר קרבן תמיד. ולכא' הדברים סותרים, דאם באמת אמירתנו שיהא "שיח שפתותינו זה", קאי על "פרשת התמיד" שקראנו כבר - אמאי יצטרך המדלג איזהו מקומן לדלג על מילת "זה"? ועיקר הנפק"מ שיש בשאלתי היא על "אשה" - שאינה אומרת איזהו מקומן, אם צריכה לומר מילת "זה" או לא. אשמח לידע דעתו הברורה של מרן ראש הישיבה שליט"א בזה.